פסק-דין בתיק ת"ק 59635-03-11

1. בפני תביעה בסך של  8,812 ש"ח בקשר לארבע חבילות נופש לרומניה שהזמין התובע  מאת הנתבעת, עבורו  ועבור אשתו ושתי אחיותיו.

2. ביום  11.7.2010, יום היציאה לטיול, חש התובע ברע בעת שהיה בשדה התעופה. לאחר התייעצות עם הפרמדיק של שדה התעופה, פנה התובע לחדר מיון ואושפז בבית חולים למשך יומיים. כתוצאה מכך בוטלו ארבע חבילות הנופש.

3. התובע טוען כי בעת שחש ברע, הבטיחה לו  מדריכת הטיול כי יוכל לצאת לטיול במועד אחר וכי הביטול לא יהיה כרוך בהפסד מצידו. כמו כן הוא טוען כי הביטול היה בנסיבות שלא היו בשליטתו ולכן הוא דורש להשיב לו את דמי חבילות  הנופש ששילם.

4. הנתבעת טוענת כי היא אינה ספק השירות אלא רק מתווכת. היא העבירה את התמורה לחברת ארקיע אינטרנשיונל בע"מ (להלן - ארקיע) ולכן אין לדרוש מן הנתבעת את ההשבה. עוד טוענת הנתבעת כי הנסיבות אינן עולות כדי סיכול המצדיק ביטול חבילות הנופש ובודאי שהן לא מצדיקות  את ביטולן של כל ארבע החבילות. כמו כן טוענת הנתבעת כי היה על התובע לרכוש ביטוח המכסה  אירוע מסוג זה ומשלא  עשה כן יש ליחס לו רשלנות תורמת של 100%. לבסוף ציינה כי על אף האמור, השיבה לתובע סך של 218 ש"ח.

5. יצויין כי נציג הנתבעת הגיש במהלך הדיון חשבונית המורה על ההחזר הנ"ל  בסך 218 ש"ח . הנציג ציין החשבונית מתייחסת רק לחבילת הנופש של התובע ולא ליתר חבילות הנופש  כיוון שהתובע, כך לפי טענתו, אינו  רשאי לתבוע נזקי זולתו. יצויין כבר עתה כי איני מקבלת טענה זו.  על פי כתב ההזמנה שצורף לכתבי הטענות התובע הוא זה שהזמין את חבילות הנופש עבור אשתו ואחיותיו ולכן הוא תובע את נזקו שלו.

6. הנתבעת הגישה הודעת צד ג' כנגד ארקיע. בהודעה היא מציינת כי אם היא תימצא חייבת, על ארקיע לפצות את  התובע היות והיא זו שספקה את החבילות, והתמורה הועברה לארקיע במלואה. כמו כן טוענת הנתבעת כי היה על ארקיע להיערך למקרה  דוגמת המקרה של התובע.

7. ארקיע טוענת כי לפי תנאי ההתקשרות עם התובע במקרה של ביטול  חבילת נופש  בשלושת הימים שלפני הטיול, הנוסע יחוייב בדמי ביטול מלאים. עוד מצויין בתנאי ההתקשרות כי לא יינתנו החזרים במקרה של מחלה וכי המארגנים  מציעים למתקשרים  לרכוש ביטוח המכסה אירוע מסוג זה. ארקיע מכחישה כי המדריכה מטעמם הציעה לתובע חבילות נופש במועד אחר.  היא ציינה בדיון כי הגרסה בנוגע להבטחה של המדריכה הועלתה לראשונה בכתב התביעה ומעולם לא הוצגה בתכתובות קודמות בין הצדדים. ארקיע חוזרת על הטענה לפיה נסיבות המקרה אינן מהוות סיכול לפי דיני החוזים.

8. מקובלת עלי עמדת ארקיע לפיה התובע לא עמד בנטל הראיה המוטל עליו להוכחת הטענה בדבר ההבטחה של המדריכה. גרסה זו הועלתה לראשונה בכתב התביעה והיא אינה נתמכת בראיות כלשהן לבד מגרסת התובע.  משכך נותר לדון בשאלת הסיכול.

9. סעיף 18 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) , תשל"א -  1970 (להלן - חוק התרופות), קובע כדלקמן:

"18. (א) היתה הפרת החוזה תוצאה מנסיבות שהמפר, בעת כריתת החוזה, לא ידע ולא היה עליו לדעת עליהן או שלא ראה ולא היה עליו לראותן מראש, ולא יכול היה למונען, וקיום החוזה באותן נסיבות הוא בלתי-אפשרי או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו בין הצדדים, לא תהיה ההפרה עילה לאכיפת החוזה שהופר או לפיצויים".

(ב) במקרים האמורים בסעיף-קטן (א) רשאי בית המשפט, בין אם בוטל החוזה ובין אם לאו, לחייב כל צד להשיב לצד השני מה שקיבל על פי החוזה או, על פי בחירה כאמור בסעיף 9, לשלם לו את שוויו, ולחייב את המפר בשיפוי הנפגע על ההוצאות הסבירות שהוציא ועל ההתחייבויות שהתחייב בהן באופן סביר לשם קיום החוזה, והכול אם נראה לבית המשפט צודק לעשות כן בנסיבות העניין ובמידה שנראה לו".

10. בית המשפט העליון פירש במהלך השנים בצמצום רב את דוקטרינת הסיכול  עדי כדי כך שאפילו מלחמה לא הוכרה כאירוע בלתי צפוי המסכל קיומו של חוזה  (ע"א 715/78 כץ נ' נצחוני).  ואולם בשנים האחרונות מסתמנת גישה שונה. (ראו פסקי הדין המצוטטים בפסקי הדין של כב' השופט רחמים כהן בת.א. 23122/05  שלמה קסלר נ' רוז נסיעות בע"מ. (להלן  -פסק דין קסלר) , של כב' השופטת א' דודקביץ בת.א 10431/05 בוסתן נ' אל-על, וכן פסק דינו של כב' השופט איתן אורנשטיין תק (ראשל"צ 162/02) מעיין כהן נ' איסתא ליינס - חב' תיירות ונופש).

11. על פי גישה חדשה זו, הכירה הפסיקה בשביתה כאירוע  מסכל, וכן גם באירוע הטרור  במגדלי התאומים.

12. גישה חדשה אומצה גם בהצעת חוק דיני ממונות, התשע"א - 2011 , (ה"ח 595,  פורסמה ב- 15ביוני 2011). בסעיף  130 להצעה מוצע לראות כאירוע מסכל "התרחשות נסיבה חדשה הגורמת לכך שקיום חיוביו של צד לחוזה הוא בלתי אפשרי ....". זאת מבלי לבחון האם ניתן היה לצפות את הנסיבה החדשה אם לאו. יחד עם זאת, ההצעה מטילה את אחריות לסיכול על מפר החיוב אם הוא  נטל על עצמו את הסיכון שגרם לסיכול או אם מן הצדק להטיל עליו את הסיכון כאמור (סעיף 131 להצעה). 

13. האם לאור הגישה  החדשה כפי שהיא מתבטאת בפסיקה ובהצעת החוק  ניתן לראות במחלה אירוע מסכל?

14. כב' השופט רחמים כהן בפסק דין קסלר סבר כי בנסיבות מסויימות יכול ומחלה  תהווה סיכול אם כי לא נדרש לכך בנסיבות אותו עניין. עמדה שונה הביע כב' השופט אליעזר שחורי בתק (קריות) 1762/06 יוסף אלעזר נ' אופיר טורס.

15. למרות חשיבותה של השאלה דומני כי בנסיבות המקרה דנן איני נדרשת להכריע בה.  כפי שיוסבר להלן, בין אם אקבע כי המקרה דנן הינו ארוע מסכל ובין אם לאו, נסיבות המקרה יובילונו למסקנה לפיה בכל מקרה  על  צד אחד לפצות את הצד השני  על חלק מנזקו.   

16. אם הארוע דנן מהווה אירוע מסכל, הרי שבהתאם לסעיף 18(ב) לחוק התרופות, בית המשפט מוסמך "לחייב את המפר בשיפוי הנפגע על ההוצאות הסבירות שהוציא ועל ההתחייבויות שהתחייב בהן באופן סביר לשם קיום החוזה, והכול אם נראה לבית המשפט צודק לעשות כן בנסיבות העניין ובמידה שנראה לו". בנסיבות המקרה דנן שבו החבילות בוטלו בבוקר הטיול וארקיע כבר שילמה עבור חלק מן ההוצאות, (למשל עבור הוצאות הטיסה), ובנסיבות בהן נראה כי היה על התובע להקטין נזקו לפחות בכל הנוגע לחבילות של  שתי אחיותיו, הרי שעל התובע לפצות את ארקיע בגין חלק מן ההוצאות שהוציאה.

17. מאידך, אף אם האירוע דנן אינו מהווה אירוע מסכל, אני סבורה כי חובתה של ארקיע לפי סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג - 1973, לנהוג בתום לב ביחס לשימוש בזכות הנובעת מחוזה, כוללת גם את החובה להקטין  את נזקה שלה בעת שהחוזה מבוטל על ידי הצד השני בנסיבות דוגמת המקרה דנן, אף אם אינן עולות כדי אירוע מסכל. ארקיע יכולה הייתה לבטל מקומות שהוזמנו במלונות ובאתרים במיוחד לאור העובדה שהטיול נועד לשמונה ימים וביטולו היה בתחילת היום הראשון.